1. הצגה - עם השקת המוצר, הציפייה היא שהמכירות יגדלו בהדרגתיות, ועלויות קידום המכירות יהיו גבוהות. בשלב זה סביר שלא יוצגו רווחים.
   
   
2. צמיחה - המוצר חודר במהירות לשוק לאחר אימוצו בידי צרכנים ואפקטיביות הפרסום. כעת הרווחים עולים וניתן לפלח את השוק ולהתרחש לשווקים חדשים.
   
   
3. בגרות - קצב הצמיחה של השוק קטן ונתחי השוק קטנים בגלל מיצוי השוק וכניסת המתחרים. השקעות בפרסום יפחתו וגם השקעות מו"פ, והרווחים יקטנו.
   
   
4. דעיכה - שינוי בטעמי הצרכנים והתקדמות טכנולוגית הופכים מוצרים רבים למיותרים. המכירות והרווחים יקטנו והצרכנים ינטשו למוצרים אחרים, תחליפיים או משופרים.
   

מוצר
בתמהיל השיווק, החלטות המוצר (Product) נוגעות לכל מה שקשור במוצר עצמו. האסטרטגיה וההחלטות צריכות להיקבע ראשית לפי שלב החיים במחזור חיי המוצר, בידול החברה, המיתוג והמיצוב.

בנוסף לכך, יש לעשות החלטות לגבי תמהיל המוצרים. תמהיל המוצרים הוא מערך כל המוצרים והפריטים שהמשווק מציע ללקוחות. מימדי התמהיל הם:
  • רוחב - כמות קווי המוצרים השונים שמוצעים ללקוחות
  • אורך - מספר כולל של הפריטים בתמהיל המוצרים
  • עומק - עמות הגרסאות של המוצר בכל קו
  • אחידות - רמת הקשר שבין קווי המוצר מבחינת המשתמש הסופי, קווי הייצור, ח"ג, וכד'.

החלטות מיתוג נוגעות לשאלה האם למתג או לא למתג, האם לתת חסות או לייצר עבור חברה אחרת, האם ליצור קו שיווקי אחיד (שם משותף) או נבדל.

החלטות אריזה כוללות את כל הפעילויות של העיצוב והייצור של העטיפה/מיכל של המוצר.

דוגמא:
    "... יש סיפור שסיפרו לי ספקים שהכינו בעבור אפל את שקיות הניילון שבהן נשמרו האוזניות של האייפון. ספק סיפר שכאשר הוא הביא למרכז בקופרטינו את האוזניות בשקיות הניילון, ביקשו אנשי אפל שיצטרף אליהם כאשר הם מראים את זה לג'ובס. ג'ובס בחן את השקית, לאחר מכן פתח אותה ואז אמר להם: "לא מספיק טוב. הצליל של פתיחת השקית, ה'ווווש' הזה, לא מספיק נעים לאוזן. תשפרו".

זה צליל ששומע המשתמש פעם אחת בחייו, ולבטח בכלל לא שם לב אליו. בחברות האחרות האוזניות נמצאות בקופסה ללא שקית ניילון, או שאתה צריך לקרוע את שקית הניילון בשיניים כדי להוציא את האוזניות..."
דב מורן, "גלובס", 10.10.2011



מחיר
מחיר (Price) מייצג את סכום הכסף שהלקוח משלם בתמורה למוצר. מחיר הוא האלמנט היחידי בתמהיל השיווק שמייצר הכנסה, כל האלמנטים האחרים הם הוצאות. מחיר הוא האלמנט שהכי קל לשנות במוצר, המחיר מייצג את מיצוב המוצר בשוק.

חברות מתמחרות את המוצרים שלהן במגוון דרכים, וההמחרה תלויה בסוג המוצר ובתכיפות השימוש: סחורה חד-פעמית או רב-פעמית, ושירות חד-פעמי או חוזה שירות. התמחור ייעשה בידי בעל העסק (קטן), מנהל חטיבה (בינוני) או מחלקת התמחור (תאגיד).

קיימות 5 אסטרטגיות תמחור עיקריות, שמתאימות למצבי שוק שונים, בהתאם לתוכנית הפירמה:
    1. הישרדות - תמחור נמוך במקרה של תחרות חריפה או עודפי ייצור/מלאי
    2. רווחים מידיים - יעד לטווח קצר כאשר יש הזדמנות לגרוף רווחים חד-פעמיים במהירות
    3. גידול מירבי - מחיר נמוך כדי לחדור לשוק מהר ולתפוס נתח שוק גדול
    4. גריפת שוק - מחיר גבוה כאשר יש יתרון ברור על פני המתחרים
    5. הובלה באיכות - יעד מחיר לטווח ארוך, שמתרגם איכות למחיר גבוה

לפי התיאוריה הכלכלית, יתקיים שיווי משקל בין המחיר לבין ההיצע והביקוש במחיר כלשהו. במוצר נורמלי, ככל שהמחיר ירד הביקוש יעלה, וההיצע ירד. במקרים מסוימים, בעיקר במוצרי יוקרה, מחיר גבוה מיתרגם אצל הלקוח כאיכותי יותר, והביקוש יעלה. ביקוש קשיח מתקיים כאשר שינוי במחיר כמעט ולא משנה את הביקוש. ביקוש גמיש מתקיים כאשר הביקוש מושפע כולו מן המחיר.

דוגמא: מחאת הקוטג' החלה ביוני 2011 לאחר שהוקמה קבוצת פייסבוק שדרשה להוריד את מחירו, שעלה ב-48% בתוך שלוש שנים. העלאת המחיר היתה בעצת חברת הייעוץ מקינזי, שביצעה ניתוח כלכלי עבור קרן "אייפקס" (בעלת השליטה בתנובה). "בבדיקה שערכה מקינזי, בסיוע ד"ר שולה פסח, עלה כי לקוטג', לגבינה הצהובה ולגבינה הלבנה יש ביקוש קשיח, ולכן תנובה יכולה להעלות מחיר לפחות ב-15%, בלי שהביקוש למוצרים ייפגע".

פקטורים שמורידים את הרגישות למחיר:
  1. ערך ייחודי - המוצר מיוחד ומובחן בבירור ממוצרים אחרים
  2. מודעות לתחליפים - כאשר אין מודעות לתחליפים הרגישות למחיר קטנה
  3. שיעור מההוצאה הכוללת - ככל שהמחיר מההוצאה הכוללת קטן יותר
  4. קושי להשוות - כאשר קשה להשוות בבירור בין מוצרים דומים/מתחרים
  5. השפעת תועלת סופית - כאשר העלות של תוספת קטנה ביחס למחיר הכולל
  6. שיתוף עלויות - כאשר צד נוסף שותף לעלויות
  7. עלות שקועה - כאשר המחיר קטן ביחס לסל קניות שכבר נרכש
  8. השפעת האיכות - כאשר המוצר נתפש כיוקרתי, איכותי וייחודי יותר
  9. אחסון מלאי - כאשר יש קושי לשמור/לאחסן את המוצר


המחרה פסיכולוגית:
המחיר משדר ללקוח את המיצוב של המוצר - אף אחד לא רוצה לרכוש ורד בשקל לבת-הזוג שלו. הלקוח רואה במחיר מדד לאיכות, ויניח שברוב המקרים מחיר גבוה יותר מיתרגם לאיכות גבוהה יותר. סיום בספרות 99., שנאסר לאחרונה בישראל, עשוי לגרום ללקוח לחשוב שהמחיר זול יותר.


אפליית מחירים:
אפליית מחירים היא גבייה של מחירים שונים מלקוחות שונים, כאשר הם גרים במקומות שונים, כתלות בערוץ ההפצה, וכד'. אפליית מחירים יכולה לנבוע מעלויות גבוהות יותר עבור לקוח מסוים, כאשר הלקוח יקבל הנחת כמות, או כאשר הלקוח משתייך לפלח שוק מסוים.



מקום
בתמהיל השיווק, מקום (Place) מתייחס לערוצי ההפצה (Marketing Channels) שבאמצעותם מתרחש התהליך של העברת המוצר מהיצרן עד לצרכן הסופי. רוב היצרנים לא מפיצים את המוצר ישירות ללקוח הסופי, אלא משתמשים בגורמי ביניים, שהם ערוצי ההפצה. לרוב, ערוצי ההפצה אינם תלויים האחד בשני, והם יוצרים את "שרשרת הערך" (Value Chain): אוסף החוליות שעובר המוצר משלב חומר הגלם ועד ללקוח הסופי.


זכיינות, קמעונאות, סיטונאות:

• זכיינות - זכיין (מפעיל) מקבל רשות להשתמש בסימן, תהליך ומוצר של הפירמה, בתמורה לתשלומים ולעיתים ל-שיעור מסוים ממחזור המכירות
  
• קמעונאות - אוסף כל הפעילויות שכרוכות במכירת המוצר עד לצרכן שיעשה במוצר שימוש אישי
  
• סיטונאות - כל הפעילויות הכרוכת במכירת המוצר עד למפיץ (סיטונאי), שקונה את המוצר כדי למכור אותם מחדש

בהתבסס על כמות גורמי הביניים, נקבעת אסטרטגיית היקף ההפצה:
  • הפצה אקסקלוסיבית - הגבלה חמורה על מספר הגורמים שרשאים להפיץ את המוצר
  • הפצה סלקטיבית - בחירה של גורמי הביניים מבין כל מי שמוכן להפיץ את המוצר
  • הפצה אינטנסיבית - הפצה של המוצר בנקודות רבות ככל האפשר ודרך כל גורם ביניים אפשרי


אסטרטגיות דחיפה ומשיכה
כאשר משווק משתמש באסטרטגיית דחיפה, עיקר המאמץ שלו מופנה לגורמי הביניים, במטרה שיפיצו את המוצר ללקוחות. כאשר משווק משתמש באסטרטגיית משיכה, עיקר המאמץ שלו מופנה לצרכן הסופי, במטרה שזה ייצור לחץ על גורמי הביניים להפיץ את המוצר.



מאמץ קידום
מאמץ הקידום (Promotion) כולל את כל האמצעים שהפירמה משתמשת בהם כדי ליידע את הלקוחות בכוח בנוגע למוצרים ומותגים שלה. ככל שמאמץ הקידום אפקטיבי יותר, הפירמה מצליחה ליצור דיאלוג עם הלקוח, ולהגדיל את שווי הלקוח לפירמה, באמצעות צריכה מוגברת או גביית פרמייה.

מאמץ הקידום תלוי בסוג המוצר ובאופן השימוש בו. מוצר יכול להיות סחורה, שירות או רעיון. אופן השימוש עשוי להיות חד-פעמי או רב פעמי. סחורה עשויה להיות מתכלה או עמידה. מאמץ הקידום ייגזר מסוג המוצר ומאופי השימוש בו.

תמהיל התקשורת השיווקית כולל 8 אמצעים:
    1. פרסום - הצגה ציבורית של מידע על המוצר בדפוס, אמצעים אלקטרוניים, דיגיטליים ושלטי חוצות
    2. קידום מכירות - פעולה קצרת טווח שמטרת עידוד לשימוש במוצר באמצעות דוגמיות ואירועים
    3. חסויות ואירועים - פרסום מתמשך או זמני באירועים גדולים,ומתן חסות לאירועים
    4. יחסי ציבור - קידום תדמית הפירמה לעובדים או לעובדי המתחרים, הממשלה והציבור
    5. שיווק ישיר - שימוש בדוא"ל, פקס, טלפון, דואר ואינטרנט ועידוד קבלת תגובות
    6. שיווק אינטרקאטיבי - פעולות תקשורת שמטרתן לעודד את הצרכנים לתקשר עם המותג
    7. פרסום מפה לאוזן - עידוד לקוחות מרוצים לשתף את סיפור ההצלחה של המוצג עם מכריהם
    8. מכירה אישית - מפגש פנים-אל-פנים עם הקונה לצורך מצגת, מענה לשאלות וקבלת הזמנות

פעולות "מעל לקו" ו"מתחת לקו"
פעולות "מעל לקו" (ATL = Above The Line) הן פעולות פרסומיות שנערכות בערוצי תקשורת המוניים, ופונות לכלל הצרכנים במסר אחיד - רדיו, עיתונות, שלטי חוצות, טלוויזיה.

פעולות "מתחת לקו" (BTL = Below The Line) הן פעולות פרסומיות שפונות לציבור מוגדר ומפולח - נקודות מכירה, פסטיבל ממומנים, אירועים שיווקיים.

עד לשנים האחרונות היה (BTL) שחקן משנה במאמץ הקידום. השימוש באינטרנט ואפשרויות הפילוח המדויקות מאפשרות לפירמה לקדם עצמה במסר אישי לפלחי שוק מסוימים ומדויקים.
כיום הנטייה היא להשתמש בשתי הפעולות במשולב.