מנהיגות - תכונה או תהליך?
תפישת המנהיגות בארגון המודרני מגזרת מן היחסים שבין המנהיג, המונהגים ו-הסיטואציה. בתקופת המהפיכה התעשייתית, מנהיגות נתפשה כתכונה מולדת (Trait), ועד למלחמת העולם השנייה, הדגש היה על התכונות הנדרשות למנהיג. מתום מלחמת העולם השנייה ועד 1970 שלטה התפישה של התנהגות המנהיג (Behavior). בימינו הדגש במנהיגות הוא בהבנה משותפת של הסיטואציה והאינטראקציה (Contingency).

לפי גישת האדם הדגול של קרלייל (1907) מנהיג הוא מי שיש לו את התכונות הבאות: כאריזמה, בטחון עצמי, אינטליגנציה, נחישות, יושרה, אינטלגנציה רגשית, אמפתיה, יחסי אנוש. גישה זו דנה בעיקר במנהיג.

גישת התנהגות המנהיג שואלת "מה עושה מנהיג אפקטיבי?". מחקרים סיווגו את הפעולות שמנהיג עושה לשני סוגים: סיוע ישיר לביצוע המשימה, ויחסים בין-אינשיים שתומכים בביצוע המשימה. מאפיינים מנהיגותיים בביצוע משימה הם תכנון משימות, תזמון, קביעת סטנדרטים של ביצוע, פירוט התהליך. מאפיינים מנהיגותיים ביחסים בינאישיים הם יחס חברי ותומך בכפיפים, הפגנת אמון ובטחון, הבעת דאגה לגבי רווחה אישית, שיבוח והכרה בהישגי העובדים.

מודל נוסף להתנהגות המנהיג הוא "השריג המנהיגותי" (Managerial Grid) שפותח בשנות ה-60' בידי בלייק ו-מוטון. בגישה זו מדרגים את המנהל לפי האופן שבו הוא מבצע פעולות בנוגע למשימות ומבצע פעולות בנוגע לאנשים. בשיטה זו, מנהיגים טובים הם מי שזכו בדירוג גבוה בשני המימדים. השריג מסווג את אופי המשימות שיש להטיל על המנהל לפי מיקומו על השריג:

השריג המנהיגותי

A(1,1) - Impovrished Management - מבצע מינימום הכרחי כדי להישאר בשרשרת הניהולית בארגון

B(1,9) - Country Club Management - מתחשב בצרכי העובדים ודואג לאווירה חברית ונינוחה

C(5,5) - Middle-of-the-Road Management - מאזן בין הצורך בביצוע המשימה לצרכי העובדים בארגון

D(9,1) - Authority-Compliance Management - מתחשב רק במשימה ומסדר את העובדים ביעילות

E(9,9) - Team Management - הישגיות בעבודה באמצעות הובלת תהליכים בכבוד הדדי


גישת התנהגות המנהיג שמה דגש בעיקר על מנהיג ומונהגים.

גישת הסיטואציה קובעת שאין דרך אחת כללית ונכונה למנהיגות - תכונות והתנהגות לכשעצמן לא מנבאות מהיגות. אפקטיביות ההנהגה תלויה בסוג המשימה, וסוג המשימה יקבע את סגנון המנהיג. בגישה זו יש חשיבות להשמת המנהל המתאים לפי סוג המשימה.



מנהיגות ברמה 5
בשנת 2001 פרסם ג'ים קולינס את הספר "גלגל התנופה - מטוב למצוין" (Good to Great / Jim Collins), ובו הוא מנסה להסביר מה האופן שבו ניתן להפוך חברה טובה לחברה מצוינת. קולינס הגדיר "חברה טובה" כ-פירמה שנסחרת לפחות 25 שנים בבורסה ובעלת תשואה של 125% מעל מדד הייחוס, וברגע מסוים מחיר המניה מזנק לתשואה של 300% ממדד הייחוס, ונשאר בערך גבוה כזה 15 שנים לפחות.

11 חברות ענו לקריטריונים הללו, ונבנה תיק השוואה של 11 חברות מקבילות בתעשייה שלא הצליחו להפוך מטובות למצינות. קולינס זיהה תהליך מתמשך ובו 3 שלבים עיקריים וכל אחד מהם מחולק לשני שלבי ביניים. השלב הראשון בכל החברות שעשו את הזינוק הוא "מנהיגות ברמה 5".

מהי מנהיגות ברמה 5?
"הופתענו לגלות מהו סוג המנהיגות הדרוש כדי להפוך חברה טובה לחברה מצוינת. בהשוואה למנהיגים בעלי פרופיל ציבורי מוכר שנמצאים בכותרות והופכים לידוענים, מנהיגי חברות מטוב- למצוין 'נחתו ממאדים'. נחבאים אל הכלים, שקטים, מאופקים, לעיתים ביישנים - המנהיגים הללו הם שילוב של מניעות ונחישות. הם יותר כמו לינקולן וסוקראטס מאשר פאטון או יוליוס קיסר" (גלגל התנופה, פרק 1).

הפרק השני בספר מתאר מהי "מנהיגות ברמה 5": "מנהיג רמה 5 מתעלים מעל הצרכים והאגו שלהם ומקדישים את עצמם למטרת-העל: בניית חברה מצוינת. אין הכוונה שלמנהיגים מרמה 5 אין אגו או אינטרסים. למעשה, הם מאוד שאפתניים - אבל השאפתנות שלהם מופנית להצלחת הפירמה, ורק אח"כ לשירות עצמם".

המושג "מנהיגות רמה 5" מתייחס לרמה הגבוהה ביותר של מנהיגות שהמחקר של קולינס זיהה - זהו פרט שמשלב צניעות אישית ונחישות מקצועית עזה.
מנהיג מרמה 5 דואג ליום שבו המחליף שלו יגיע, והפירמה לא תהיה תלויה בו עוד. מנהיג רמה 5 הוא "סוס עבודה" ולא "סוס תצוגה". מנהיג מרמה 5 קודם כל מחליט "מי יעלה לאוטובוס" (מי האנשים) ורק אח"כ "לאן האוטובוס יסע" (מה היעד).

  • זה לא שאנשים הם הנכס הכי חשוב שלך; האנשים הנכונים הם הנכס הכי חשוב שלך!


מנהיגות ברמה 5 - כוללת בתוכה את כל הדרגים הנמוכים