6. אסטרטגיה בינלאומית

1. הגדלת נתח שוק: לפירמה יש תקרת צמיחה בשוק המקומי והיא תחפש הזדמנויות צמיחה חדשות. הצמיחה תהיה גם במכירות וגם ברווחיות שנשחקה בשוק המקומי. המטרה היא למצוא שווקים בעלי פוטנציאל צמיחה.
2. החזר על ההשקעה: כאשר ההשקעה הראשונית בהון ובציוד גבוהה תרצה הפירמה למכור יותר כדי להקטין את עלות הייצור פר יחידה, ולכן כדי להגדיל את ההחזר על ההשקעה, בייחוד כאשר מחזור החיים של המוצר קצר.
3. יתרון לגודל: כאשר לפירמה עלויות קבועות גבוהות היא תרצה למכור כמה שיותר כדי שהחלק היחסי מהמחיר של כל מוצר שנמכר תרד.
4. יתרון למיקום: הפירמה עשויה למצוא מקום שבו עלות הייצור (חומרי גלם, ציוד, הון אנושי, מסים, מרחק מהשווקים) נמוכה יותר וכך להגדיל את הרווחיות שלה.
5. כניסת מתחרים גלובאליים: בכל ענף נכנסים יותר ויותר מתחרים גלובליים, למשל לישראל נכנסו בשנים האחרונות מותגי אופנה כ- זארה, ואופי התחרות משתנה. התחרות מול מתחרה גלובאלי שונה מהתחרות מול מתחרה מקומי.
6. פיזור סיכון: הפירמה רוצה להקטין את התלות בשוק המקומי שלה, כיוון שכל שינוי בשוק מיד ישפיע על הפירמה, לכן כניסה לשווקים חדשים היא גיוון שווקים ומתקבל אפקט של פיזור הסיכון.

אסטרטגיה גלובאלית

אסטרטגיה גלובאלית אחידה:
שימוש באסטרטגיה גלובאלית אחידה נעשה כאשר קיימת רמת אחידות גבוהה יחסית בשווקים ובמוצרים בשוק היעד. במקרה זה המוצרים שיוצעו יהיו אותם מוצרים שהפירמה מציעה באיזורים אחרים. החיסרון העיקרי הוא שהפירמה עשויה לא לספק צרכים של הקהל המקומי. היתרונות הם פשטות של הלוגיסטיקה המקומית, ועלויות נמוכות שנובעות מיתרון הגודל.
מוצרי אלקטרוניקה הם בעלי אסטרטגיה גלובאלית אחידה: מדפסת, טלוויזיה, נגן שמע.

אסטרטגיה על-לאומית:
שימוש באסטרטגיה על לאומית נעשה כאשר החברה זקוקה למכירות בהיקף גלובאלי ונדרשת לתת מענה לשוק המקומי. במקרה כזה החברה תצטרך לפתח מוצר שיענה על טעמי כל הלקוחות בכל המקומות. לרוב מדובר בפירמות בינלאומיות שיכולות להרשות לעצמן אסטרטגיה של התאמה של המוצר לנגזרות מקומיות רבות.
התפריט של "מקדונלדס" בינלאומי עם התאמות מקומיות לרכיבים ומנות לטעם המקומי.

אסטרטגיה רב-מקומית:
שימוש באסטרטגיה רב-מקומי נעשה כאשר החברה יכולה לבזר את תהליך התכנון וקבלת ההחלטות האסטרטגית ולסמוך את ידיה על הסניפים המקומיים, ופיתוח המוצרים נעשה במיוחד עבור השוק המקומי, ולכן הפירמה תוכל לענות על צרכים וטעמים ייחודיים של הצרכנים בכל שוק.
אסטרטגיה זו מתאימה בעיקר כאשר התאגיד רוכש חברות בשווקים מקומיים.



מנגנוני חדירה לזירה הבינלאומית
פעילות בינלאומית כרוכה בעלויות ובקשיי שפה, מרחק גאוגרפי, איזורי זמן ותפישות ניהוליות שונות. עלויות נוספות עלולות לנבוע מ - פערים תרבותיים, כלכליים, גיאוגרפים, הבדלים פורמאליים ובלתי פורמאליים בין הנהלת החברה למדינת היעד, ושונות בסביבה המוסדית - חוקים, רגולציה ונורמות חברתיות.

השאלות שהפירמה צריכה לשאול את עצמה הן:
    1) לאן לצאת
    2) איך לחדור לשוק היעד
    3) מה האסטרטגיה הגלובאלית של הפירמה
    4) מה ההשלכות על המבנה הארגוני של הפירמה

כל מנגנון שתבחר הפירמה הוא בעל יתרונות וחסרונות מבחינת השקעת הון, רמת השליטה, מהירות החדירה, רמת השליטה ופוטנציאל הרווחים. האפשרויות להתרחבות בינ"ל הן באמצעות: ייצוא, רישיון, זכיינות, ברית אסטרטגית, מיזם משותף, הקמת חברת-בת.