FOX40 - משרוקית

רון פוקסטרוט נשר מהתיכון ופנה לשיפוט כדורסל כדי לפרנס את משפחתו. במהלך שיפוט במשחקים רון מבין שמשרוקית ה"שעועית" עם הכדור בתוכה נתקעת, ואף אחד לא מוכן לחפש תחליף כבר 100 שנה. רון מפתח משרוקית שהופכת להיות הסטנדרט בשיפוט ספורט ובענפים נוספים.

התוכנית "הגאון השווה מיליונים" משודרת בערוץ ההיסטוריה

רון פוקסטרוט נשר מהתיכון בתחילת שנות השבעים ופנה לשיפוט כדורסל כדי לגמור את החודש ולכלכל את אשתו מרי ואת שני בניו. דייב, בנו של רון, זוכר את הלו"ז המשוגע שאביו היה נתון בו: "הוא היה עובד במשרד בימים שני עד שישי, ואז עולה על מטוס, שופט משחק, וחוזר בראשון בערב כדי להספיק לחזור למשרד בשני בבוקר".

במהלך שיפוט במשחקים רון מתחיל להבין שיש בעיה עם משרוקית השיפוט הסטנדרטית, ונדמה לו שאיש לו חש בבעיה הזו כמוהו. "כולם אמרו לי שזה כמו מסים ומוות. כולם משתמשים במשרוקית שעועית. אין שום אפשרות אחרת, אין חלופה אחרת. תתרגל לזה!" משרוקית השעועית שימשה לשיפוט במשחקי כדורסל כבר מעל 100 שנים. המשרוקית משתמשת בכדור קטן ("שעועית") העשוי מ- שעם ובאמצעות ערבול האוויר בחלל המשרוקית יוצרת את הצליל הצורמני אותו אנו רגילים לשמוע. אבל רון יודע ממקור ראשון שלמשרוקית השעועית יש בעיות.

זרימת האוויר בשעועית יוצרת את הצליל הצורמני

הבעיה
"ראשית, היה קשה לשמוע אותה. החלו להביא תזמורות למשחק, הקהל השתגע בקריאות רמות. בעיה נוספת היא שלעתים השעועית היתה נתקעת בחריץ שבמעלה המשרוקית. כאשר הנשיפה הייתה חזקה מדי, זרימת האוויר הייתה תוקעת את השעועית, והשריקה הייתה חלשה מאוד". ב- 1976 רון נבחר לשפוט במשחק בין כדורסל בין ארה"ב ליוגוסלביה. "ברגע קריטי במשחק שחקן אמריקאי חטף מרפק בפרצוף, אני שורק במשרוקית, שום צליל לא נשמע, הקהל שואג במחאה, וחושב שאני הרסתי את המשחק."

למרות שהמשחק נמשך זמן לא רב לאחר מכן בעיות עם המשרוקית גורמות לצרות גדולות יותר. "בטורניר בינלאומי בברזיל מבוצעת עבירה על שחקן ברזילאי, אני נושף במשרוקית – וכלום. הקהל באולם יוצא מדעתו, החלה מהומה, והקהל פורץ למגרש ורוצה להגיע אליי כדי לומר לי מה דעתם על השיפוט. נפלתי על הרצפה וחשבתי לעצמי - אני לא אצא מזה חי. אבל, אם אני אצא מפה חי, אני אמצא דרך לתקן את הבעיה הזו במשרוקית".

השעועית שבמשרוקית נתקעת בגלל זרימת האוויר

הרעיון הגדול
"ביום שבו נחתתי הייתי אובססיבי. לא הלכתי למשרד אלא פתחתי מדריך דפי זהב והתחלתי לחפש יצרני תבניות לייצור פלסטיקה". הוא מגלה שלא ניתן לפתור את הבעיה בטלפון – לפני שניתן לייצר תבנית ולהתחיל בייצור המוני, יש להכין אבטיפוס ולהפיק שרטוטים הנדסיים. רון הולך לבנק ואומר "אני צריך 150 אלף דולר כדי לייצר משרוקית ללא שעועית". הבנקאי משיב לו "אתה לא זקוק להלוואה בנקאית, את זקוק לתרופות מרשם", ודחה את בקשתו.

הרבה שיחות ודחיות לאחר מכן, רון משיג פגישה עם צ'אק שפרד, מעצב תעשייתי. "היינו צריכים לייצר צליל חודר, גבוה ויציב, ללא שעועית, והשעועית היא שיצרה את הצליל במשרוקית". כדי לחקות את הצליל הצורמני, היה צורך לבחון את הבעיה מחדש. הם הבינו שהם לא מייצרים משרוקית, אלא כלי מוזיקלי בעל שלושה תאים – אחד לטונים גבוהים, אחד לאמצעיים ואחד לנמוכים. לאחר שקיבל השראה מעוגב כנסייתי, שמייצר צלילים בתדרים שונים בהתאם לאורך הצינור, רון חוקר מהם שלושת התדרים הרצויים לקבלת הצליל הצורמני האידאלי.

שימוש בעקרון העוגב וכיפוף שלושת הצינורות לתאים

צ'אק מצא את שילוב התדרים, אך הבעיה כעת היא לעצב את המוצר בצורת משרוקית. ככל שניסו, לא הצליחו לעצב את המוצר כך שייראה כמשרוקית סטנדרטית. תהליך פיתוח אבי הטיפוס אורך שלושה וחצי שנים. במהלך הזמן הזה צ'אק מתחיל להתייאש והחובות נערמים וגדלים בכל מחזור של פיתוח אב טיפוס חדש. "אשתי אמרה לי 'אתה חייב לוותר', ואני אמרתי לה שאני לא מוכן, והיינו קרובים לפשיטת רגל". לאחר הרבה ניסיונות, הגיעה פריצת הדרך. הם מנסים לקפל את שלוש הצינורות וכעת האתגר הוא לעצב את המשרוקית בגודל הנכון. כעת המשרוקית הפיקה צליל נהדר, היא הייתה יפה. המשרוקית כללה שלושה תאים מתואמים אקוסטית שהשילוב ביניהם הפיק את הצליל הנכון. חזרתי לאשתי ואמרתי לה "יש! פתרתי את זה!". והיא שואלת אותי מה יש לך, ועניתי לה "יש לי שני אבי טיפוס עובדים. המשרוקית הזו לעולם לא תיכשל!!". היא ענתה לי "יש לך שתי משרוקיות וחוב של 150 אלף דולר".

נקודת השפל
רון מבטיח לאשתו שיחזור לשפוט במשרה מלאה כדי להקטין את החוב. אך אשתו ובניו גילו שבזמן שנסע כדי לשפוט, רון למעשה נדד ברחבי ארה"ב וניסה למכור את המשרוקית ללא שעועית שלו, בה השקיע את חסכונות כל המשפחה. כל חנות לציוד ספורט שאליה ניגש כדי למכור את המשרוקית דחתה אותו. רון הרגיש שהגיע לנקודת השפל.

נקודת המפנה
בקיץ של 1987 רון הבין שעליו לעשות משהו דרסטי ומהר. הטלפון צלצל והוא קיבל הזמנה לשפוט במשחקים הפאן אולימפיים באינדיאנפוליס. כל עולם השיפוט נכח במשחקים. הוא התעורר בשתיים בבוקר ובא לו רעיון: אם אעמוד במסדרון ואנשוף בכל כוחי במשרוקית הצליל יחדור לחדרי השופטים המתאכסנים במלון. חלקם וודאי יתעוררו עצבניים, אך וודאי שחלקם גם יזהה מהו צליל משרוקית איכותי. וכך הוא עשה.

אקוסטיקה אידאלית שיוצרת צליל צורמני וברור

למרבה הפליאה, אף אחד לא התעצבן. הם שאלו מה זה? והוא ענה להם זה פוקס 40. והם אמרו – איפה קונים את זה?

במשך חמשת הימים הבאים הוא התיישב ליד שולחן פיקניק וקיבל 20,000 הזמנות. הוא תמחר את המוצר ב- 6$ ליחידה. על מה ביסס את התמחיר? – לא על מדע מדויק, לדבריו. משרוקית שעועית עלתה חצי דולר, ורון ידע שיש לרכוש 12 משרוקיות שעועית כדי שאחת או שתיים יעבדו. לכן המחיר הריאלי של משרוקית שעועית הוא בין 6 ל- 12 דולר, והמשרוקית שלו עדיפה בכל פרמטר.

כשחזר הביתה רון מתמודד מול בעיה חדשה לחלוטין – לייצר את המשרוקית בייצור המוני סדרתי. רון פונה ל- כרמיין סנטורלי מחברת "נורדיקה פלסטיקה" כדי שיסייע באתגר: לספק 20,000 משרוקיות בתוך כמה שבועות. התבנית נכשלת כל הזמן והם לא מבינים למה. לדברי כרמיין, "אם התבנית סוטה באלפית אינצ', עובי שערה אנושית, הפלסטיקה נשברת. לא הצלחנו להבין את הבעיה, אנו בלחץ זמן, ותהליך בניית אב טיפוס סביר לוקח בין חצי שנה לשנה".

רון מספר - "אני מדבר בטלפון ולא מקבל שום תשובות, ואז זרקתי את השפופרת בחזרה לטלפון, והשפופרת ניתזת בחזרה ומכה אותי בפנים. מיד אמרתי לעצמי – מה החומר שממנו עשוי הטלפון הזה?" מיד הוא מצלצל לכרמיין ומבקש ממנו לנסות פלסטיק (ABS - Acrylonitrile Butadiene Styrene אקרילוניטריל בוטאדיאן סטירן). "המשרוקית יוצאת נהדרת, ובתוך שלושה שבועות סיפקנו 20,000 משרוקיות והיה לנו עסק".

רון פורקסטרוט וברקע טלפון עשוי פלסטיק מסוג ASB

הצלחה
זה היה מדהים, כיוון שלא נדרש מעתה שום מאמץ פרסומי, השמועה פשוט פשטה לכל כיוון. קיבלנו יותר הזמנות משיכולנו למלא. פריצת הדרך המשמעותית מגיעה כאשר המגזין "ספורטס אילוסטרייטד" פרסם כתבה על המשרוקית בדצמבר 1987. הכתבה היוותה חותם רשמי לאיכות המשרוקית, ומשם העסק החל לצמוח משמעותית. המשרוקית של רון הופכת לסטנדרט בשיפוט ספורט. כיום אין ליגה בעולם שלא משתמשת במשרוקית "פוקס 40" כמשרוקית המועדפת.

פרט לספורט נמצאו למשרוקית שימושים נוספים: פיקוד על כלבים, שיטור, צבאי, מצילי בריכה, קציני בטיחות. כיום בכל שמונה שניות נמכרת משרוקית "פוקס 40" איפשהו בעולם. "ההצלחה לוותה בפרסום רב כי זה לא היה עוד אקזיט של וול סטריט. הייתי בחור רגיל שנשר מהתיכון שרצה לפתור בעיה. אני מזהה בכל מכשיר טלוויזיה או רדיו את הצליל של 'פוקס 40' כי זה הצליל האהוב עליי, וזה מוזיקה לאוזניי".

מעל 100 מיליון יחידות נמכרו.