סביבת העבודה החדשה הפכה את מודל הדוט-קום של "בנה את זה והם כבר יגיעו" למיושנת; הגישה היום היא לבנות משהו "מהיר ומלוכלך", ולבחון מיידית כיצד הלקוחות מגיבים אליו. לפי תגובות הלקוחות משפרים ומכווננים שוב את המוצר עד שמגיעים להתאמת המוצר לשוק (Product/Market fit).

התפישה הזו של ניהול רזה מתמקדת ב"פיתוח לקוח" (Customer development) במקום ב"פיתוח מוצר", ומעודדת את המייסדים "לצאת מהבנין ולבדוק מה הלקוחות באמת רוצים ומחפשים". המטרה היא להתחיל עם מוצר יישומי מינימלי (MPV, minimum viable product), מעין "בלון ניסוי", כדי לאמוד את מידת העניין שמביע הקהל, ולבחון את הנחות היסוד. אם הנחות היסוד לא מתגלות כנכונות, אז נוטשים את הרעיון או מבצעים "פיבוטינג" (Pivoting) - משנים את הרעיון. המעקב צריך להתמקד לא רק ב"מדדים", אלא גם באופן שבו הלקוחות משתמשים במוצר.

שיטה נוספת נקראת "מטרות ותוצאות מפתח" (OKR, Objectives and Key Results). השיטה פותחה באינטל ומטרתה להגדיר לא רק את המטרות הסופיות אלא גם את האמצעים להשגת המטרות, לדוגמא: "להגדיל את המכירות ב-20% באמצעות גיוס שני אנשי מכירות חדשים, או הגדלת מספר ההקלקות ב- 20%".

אחת הבעיות עם ניהול רזה הוא שלמעשה היזם/מייסד עשוי לוותר על הרעיון שלו לטובת תוצאות של אינספור ניסויים אמפיריים קטנים, ולפיכך השאלה המתעוררת היא עד כמה חדשני יכול להיות סטארט אפ בניהול רזה. הסכנה היא שניתוח עודף של מידע עלול לגרום לשיתוק. לכן, השאלה החשובה בימינו היא לא "האם ניתן לעשות זה",אלא השאלה "האם כדאי לעשות את זה?".


רשימת הכתבות:

• תור הקמבריון - מעולם לא היה קל יותר להקים סטארט-אפ דיגיטלי
• ייסוד סטארט אפ - תיקוף שוק וניהול רזה
• קרנות הון סיכון מסתגלות למפץ הטכנולוגי ולהשקעה באפליקציות
• מחממות לתוכניות האצה (אקסלרטור) - הדרכה והנחייה טכנולוגית
• מה צריכה לעשות עיר כדי להפוך לחממת סטארטאפים
• הצד האחר - למה סטארטאפיסטים הם גברים לבנים, ומתי מגייסים נשים?
• סטארט-אפ בחומרה - שנזן היא המקום הטוב ביותר עבורך
• תפסיקו להגיד תוכנה, תתחילו להגיד פלטפורמה